בהשקעה של 140 מיליון שקלים ולאחר 3 שנים של בניה, ייפתח החודש הקמפוס החדש של הקריה האקדמית אונו בירושלים. הקמפוס נבנה ע"י אביקם ושרון יוחנן מבעלי "זול ובגדול", רשת הסופרמרקטים הירושלמית.
הקמפוס החדש של הקריה האקדמית אונו בירושלים ישלב את הטכנולוגיות החדשות ביותר ואת דרכי ההוראה המתקדמות ויעניק לסטודנטים חווית לימודים אחרת. הקמפוס בנוי על שלוש קומות בשטח כולל של כ- 13,000 מ"ר, וכולל אודיטוריום גדול ובו 450 מקומות, ספריה חדישה, אולמות הרצאות מאובזרים במכשור מולטימדיה המתקדם ביותר בארץ וכן גישה נוחה לתחבורה ציבורית וגם חניון ובו 250 מקומות חניה. המבנה החדש יאחד בתוכו את שני הקמפוסים הקיימים בירושלים: הכללי והחרדי ויציע לסטודנטים 20 תוכניות לימוד שונות במסגרת הפקולטות למשפטים, חינוך, ומנהל עסקים שבתוכו יכללו לימודי מערכות מידע, שיווק ומקצועות טכנולוגיים נוספים.
מזה 11 שנים שהקריה האקדמית אונו מבססת את הקמפוס בירושלים כמוסד אקדמי מוביל בתחום המשפטים, חינוך ומנהל העסקים, ופתיחת הקמפוס החדש תוקעת יתד עמוק לתוך האדמה הירושלמית.
מרשת זול ובגדול נמסר: "אנחנו שמחים לקחת חלק בהקמת הקמפוס החדש בשכונת תלפיות, מבנה חדיש ומרווח שינגיש את העולם האקדמי לאוכלוסיות מגוונות מהמגזר החרדי, הערבי והכללי. החיבור בין הקהילות השונות מהווה חלק בלתי נפרד מהעיר ומהתרבות הירושלמית".
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בקריה האקדמית אונו מספר על החזון מאחורי המיקום החדש של הקמפוס בירושלים: "בחרנו בכוונה למקם את הקמפוס שלנו בלב אזור התעשייה והמסחר הירושלמי. זה חלק מהחזון שלנו להנגיש את ההשכלה הגבוהה להמונים. לכן אנחנו מתרחקים ממגדלי השן על הרים גבוהים ומתמקמים בין המוסכים לבין המרכולים הגדולים. החלום שלנו הוא שאותם אלה שעובדים במוסכים ובחנויות המסחר ובמפעלים, אחרי שיסיימו את יום עבודתם ייכנסו לקמפוס וירכשו השכלה ודעת. כי גם להם יש זכות כזו ולא רק למי שגדל בשכונות מסויימות שנבנו סביב מוסדות האקדמיה."
בנוגע למבנה המיוחד של הקמפוס שאמור להכיל בתוכו תלמידים חרדים וערבים באותו המבנה, פרופ' אלבשן הוסיף: "הקמפוס תוכנן מראש גם שיהיה נגיש גם לאוכלוסיית מזרח ירושלים כחלק מהאחריות שלקחנו על עצמנו וגם נגיש לאוכלוסייה החרדית בשכונות לב העיר. התכנון הפנימי נבנה במיוחד כך שכל מגזר או קבוצה יכולים לשמור על זהותם התרבותית ועל אורחות חייהם לפי אמונתם אבל במרחבים הציבוריים הם ייפגשו זה עם זה, יכירו זה את זה ובשאיפה ילמדו לחיות זה עם זה. לכן יש מרחבי תפילה לכל הדתות ותוכניות מיוחדות למפגש בין האוכלוסיות השונות".